הקפאת הזרמת הכספים לממשלה הפלסטינית בכדי לחנוק את החמאס הינו מעשה של פחדנות.
אויבותיה האמיתיות של ישראל היום הן סוריה ואיראן, אשר מפעילות את חמאס כלווין. היהודים נוהגים ככלב הנושך את המקל, במקום את האדם שמחזיק בו.
לפלסטינים יש רצון חופשי ויש לראות בהם חייבים על ההחלטות שהם נוקטים. יש שכל בהענשתם- אך יש להענישם מתוך נקמנות, ולא מתוך רצון לשנות אותם.
ענישתה של ישראל אינה באמת ענישה, בעיקר מאחר ותורמים חדשים הינם תמיד בנמצא, והנזק שמסבה ישראל מתוקן במהרה.
מתן סיוע לפלסטינים כל עוד ממשלתם אינה מוכנה אף להכיר בישראל הינו דבר מגוחך שיש להפסיק, אך אל לנו לחיות באשליות שאנו יכולים לסיים את הטרור.
הפלסטינים לא יפסיקו את עוינותם כלפי ישראל כל עוד הם ימשיכו לבל כסף, נשק ותמיכה מסוריה ואיראן. כאשר מחבלים פלאחים תקפו את ישראל מעזה בעידודה של מצריים, ישראל הייתה חכמה מספיק בכדי לפגוע במצריים. אך כיום פעילותה של ישראל נגד הפלסטינים רק מעודדת את סוריה להעניק להם יותר סיוע. הפלסטינים כועסים והסורים בטוחים.
בכדי להפסיק את הטרור, על ישראל להפציץ את דמשק- לא את עזה.