התמקדותו של אוסאמה בארה”ב היא מעשה השוחד שלו למשטרי ערב הדיקטטוריים. מצרים, סעודים, קטארים ודומיהם מקבלים בשתיקה את נוכחותן האדירה של עמותות צדקה אסלאמיות במדינותיהם – המעבירות את כספיהן ותמיכתן לאוסאמה, כל עוד הכסף משומש להעסקת טרוריסטים מחוץ לשטחן. שירותי הביטחון של מצריים, לדוגמא, הצליחו כבר פעמים רבות לאלץ פעילי טרור אסלאמיים לגנות בפומבי את הטרור מבית. מוסלמים עשירים תומכים בג’יהאד האנטי אמריקאי של בן לאדן, אך ספק אם יתמכו במעשי מרידה מקומיים. חברותיה של ארה”ב: ערב הסעודית, כוויית, קטאר ומצריים מספקות סיוע לוגיסטי משמעותי לארגונים המזוהים עם בן לאדן. על כן אין זה באמת הגיוני לחשוב שאל-קאעידה היה האחראי לפיגועים בריאד. בן לאדן עצמו התנער במפורשות ממעורבות באחד הפיגועים, באל מוהיה, בו נהרגו רק מוסלמים. מודע שמחבלים אסלאמיים יפגעו במטרה שכזו? הפיגועים ערערו את יחסיו המורכבים של בן לאדן עם מדינות ערב וסימנו אותו כבלתי אמין בעיניהן. לאחר הפיגועים בריאד, השלטונות לא סמכו עוד על בן לאדן שאכן יתעל את כספיו ותמיכתו לפיגועים רק אל מחוץ לשטח המדינה. הוסיפו לכך את ההתקפה שבוצעה על מכולת הנפט לימבורג בתימן. מתקפות על נכסי נפט נחשבות לטאבו הגדול ביותר בעולם הערבי – דבר שיוביל רק לניכור מספונסרים מוסלמים וירתיח את המערביים – ואת כספם. כלב נאמן פתאום הפך למשוגע ועלה הצורך להרגו. אך מלבד כמה תקריות – שהיו לא יותר ממחוות של רצון טוב לכיוון ארה”ב – ממשלות תימן וערב הסעודית המשיכו להסכים לנוכחותה של אל-קאעידה ודומיה בשטחן. המתקפות בארצות אלה אינן הגיוניות. היעדר המצוד הפאן ערבי אחר אוסאמה מראה כי ממשלות הערבים לא קונות את הטענה האמריקאית לפיה בן לאדן אכן היה מעורב בפיגועים בריאד ולימבורג.

ארה”ב טועה במאמציה לפלג בין בן לאדן לספונסרים המדיניים שלו. היעדר תמיכה מדינית אולי תעכב את תוכניותיו של בן לאדן, אך חשוב מכך, היא תסיר את הצורך שבמיתון. לבן לאדן ככל הנראה כבר יש מספיק פסולת גרעינית בכדי לבנות פצצה רדיולוגית. אין זה סביר שהמשלוחים אותם יירטו שירותי ביטחון מהווים את כלל רכישותיו של בן לאדן. תומכיו המדיניים של בן לאדן מניאים אותו מחציית הגבול לעבר נשק להשמדה המונית, אך בלעדיהם…

בן לאדן יכול להצטייר כגיבור רק אל מול ארה”ב הליבראלית בעלת הבטן הרכה האדירה בדמות אינטרסים כלל עולמיים. אך אין לו כל כוח מול משטרים מוסלמיים, אשר בשונה מישראל וארה”ב, דוגלים בפעילות מאסיבית מחוץ למסגרת השלטון, ובענישה קולקטיבית. לדוגמא, המכה האדירה ביותר שהנחיתה מצריים כנגד הטרור בשטחה לא הייתה מסכת העינויים בבתי הסוהר, אלא דווקא מעצרם ההמוני של אלמונים מזוקנים בכל פעם שהתבצע פיגוע טרור במדינה. הקבוצה האחראית לפיגוע מצאה עצמה נאלצת לדאוג לעיתים למאות משפחות, שקרוביהן נכלאו עקב המתקפה. פעילות יחסית הומאנית זו הפכה את הטרור לנשק יקר מדי בעבור ארגוני טרור במצריים. התארגנויות טרור קטנות נתפסו ועונו במהרה. בן לאדן צודק ברצונו לשים למטרה את אזרחי האויב – זוהי שיטת הלחימה האפקטיבית היחידה. הוא יכול להרשות לעצמו לפגוע באזרחים אמריקאים רק בשל האיפוק האמריקני האבסורדי. לו הייתה ארה”ב מגיבה במלוא עוצמתה כנגד סודאן, אפגניסטן, ושאר בנות בריתה של אל-קאעידה, תמיכתו של בן לאדן הייתה מתפוגגת בהרף עין. מתקפה גרעינית על אדמת ארה”ב עלולה לעורר בדיוק תגובה שכזו. מוסריותה של ארה”ב תתפוגג כלא הייתה במלחמה גדולה באמת. התוקפנות האמריקאית בעיראק מקנה לבן לאדן מתנדבים רבים לעת עתה, אך בזכות אכזריות מספקת כנגד העיירות התומכות, התמיכה תסתיים במהרה.

בן לאדן מסוכן לארה”ב, מכיוון שבדומה לכל ענק, ארה”ב פגיעה למתקפות קטנות. בדומה לעכבר ההורג פיל. תגובה הולמת מבחינה אסטרטגית תהיה להציע פרס, נאמר של 50 מיליון דולר על ראשו של בן אלדן וסייעינו. אם זה לא צולח, הגדילו את תקציב הCIA לתפוס אותו. אך במקום זאת, ארה”ב מגזימה בקמפיין יקר לאין שיעור באפגניסטן, עיראק ושאר העולם. מספר מחבלי על כדוגמת בן לאדן מסוגלים לפגוע בארה”ב, אומנם לא עד מוות – אך עד אי נעימות משמעותית. ישויות קטנות סופגות נזק מוגבל בשל גודלן, אך ארה”ב יכולה לדמם שנים. אימפריה עולמית צריכה להתחזק ברחבי העולם כולו בכדי לספק מענה הולם לאיום אסימטרי. ארה”ב הוציאה הון עתק למיגון שגרירויותיה ברחבי העולם לאחר הפיגועים הזולים בקניה וטנזניה. הדרך היחידה בה אומה גדולה יכולה להתמודד עם איום אסימטרי הינה לנטוש את הבטחת הביטחון האישי. מדינות הלאום נבנו סביב ההבטחה לספק ביטחון מוחלט לאזרחיהן. לוחמה אסימטרית מסמלת את החזרה לנורמה ההיסטורית. כלומר אין דבר כזה ביטחון אישי. במילים אחרות, על ארה”ב כמעט ולהתעלם מאבדות מינוריות מבחינה סטטיסטית, בכוונה אף למתקפה על מגדלי התאומים. היעדר התגובה המאסיבית תהפוך את הטרור לכלי חסר כל תועלת פוליטית.