דוקטרינת ההרתעה של קנאן אפשרה לארה”ב לחסל את בריה”מ. בעקרון, קנאן דרש אפס סובלנות כלפי היריב ותגמול הולם מידי על כל ניסיון תוקפנות. זהו העיקרון היהודי האוטנטי “עין תחת עין”.
העיקרון חסר הפשרות הזה יכול להראות אכזרי מדי ויקר למדי. אך לא כך הוא. היריב היה יודע שפעולותיו נבלמות מיד והיה מוריד את פעילותו עד למינימום, לרמת של יציאה ידי חובה. חשוב להגיב על כל פעולה של האויב כדי שלא יוכל אפילו לחשוב על השגת יתרון וכך יפסיק את תוקפנותו.

עיקרון “עין תחת עין” דורש תגמול על כל פעולה ולא תגובה בעלמא. ע”פ היהדות פושע נענש מיד ולא מוחזק בבית הסוהר תקופה ארוכה. ביחסי אנוש הרתיעה מהעונש מונעת עבריינות. זה לא עובד כנגד לוחמי גרילה כי הם מפוזרים ולא ניתן להענישם. כך ארה”ב לא יכלה להעניש את בריה”מ על מעשיהם בקובה או באנגולה. כשאי-אפשר להעניש – צריך להרתיע.
ישראל לא יכולה או לבודד את החיזבאללה או את החמאס ולהעניש אותם . אבל בכל זאת, ישראל יכולה להתמודד איתם. תחת איום הטילים מעזה צריך לבער אזור הביטחון שם ולא סתם להרוס את הערים.
ע”פ שיטת ההרתעה ישראל הייתה צריכה למנוע עבודות תת-קרקעיות מהחיזבאללה בדרום לבנון ולהתמודד עם ששומרי חיילי משמרות המהפכה האיראנים כאשר אלה הגיעו לבקעה. קנדי לא חיכה עד שהרוסים יציבו את הטילים בקובה, הוא יזם וסיים את הקונפליקט.

ההרתעה עובדת רק כאשר מפעיליה מיד מבעירים את הסכסוך למימדים בלתי נסבלים מבחינת האויב. בכל מקרה אחר, היריב ימשוך אל תוך מלחמת התשה. פעילות החיזבאללה היא זולה וישראל מוצאיה 20 מליון דולר ליום על הלחימה בלבנון. באם ניקח את זה בחשבון סדרה של תקריות יכולה להביא לפשיטת הרגל של ישראל. תגובת תגמול ישראלית צריכה להיות רחבת היקף כדי להרתיע מפעולות חוזרות ולשלול מהאויב את הניצחון ביחסי ציבור אשר הוא זוכה בו במשך הסכסוך המתמשך. הנחישות הישראלית צריכה לקבוע את מעמדה כבעלת-בית – עקרון המפתח של המנטאליות הערבית. ישראל חזקה וחסונה תחיה בשלום עם ערבים למשך תקופה ארוכה.