יהודים שנולדו בישראל, שהושראו על ידי המנטאליות המצ’ואיסטית שלאחר 1967, מושכים בכתפיהם אל מול קורבנות השואה: מדוע הרשו לעצמם לההרג כמו צאן לטבח? מדוע לא נלחמו? היהודים שגדלו ברוח הסובלנות וההתפייסות אל מול גרמניה מחפשים את האשמה בקרב אחיהם שלהם – כביכול, הם התנהגו כתת-אנושיים. האמת היא, האנשים בדור השואה התנהגו באופן אנושי מדי. חישבו על רוסים קנאיים שלהם לא הייתה כל מנטליות גטו – הם נכנעו בשקט לטבח של סטאלין. בזמן מלחמת העולם השנייה, האסירים הרוסיים מתו במאות אלפיהם מרעב, אך לא התקוממו נגד שומריהם הגרמנים. אין אומה עם טענה חזקה יותר ללאומיות מאשר האמריקאים, אך סיפור ההתרדרות האסירים האמריקאים בספרו של קורט וונגוט בית טבח 5 מאשר לחלוטין את האירוע. האמריקאים הסכימו שהממשלה תשחט אל ילדיהם בכך ששלחה אותם למלחמות מיותרות בוויטנאם ובעיראק. חיילים צרפתים ובריטיים קיבלו על עצמם מוות בטוח ב-וורדון במקום לדחות את זכותה של ממשלתם לגרום למותם.

יהודי השואה אשמים בחילול שם האל כיוון שנכנעו לרוצחיהם. ישנן, עם זאת, נסיבות מקלות: היסטוריה של רדיפות אנטי-שמיות חוזרות ונשנות ולעיתים פוגרומים גרמו ליהודים להיות מוכנים לקראת המוות – הגרמנים, הלאטבים שלהם ומשתפי הפעולה האוקראיניים רסקו את כבודם העצמי של היהודים לפני שרצחו אותנו. במקרים רבים, הסיכויים הקטלניים הוחבאו והיהודים דמיינו על ישועה עד שהיה מאוחר מדי. ליהודים ישראלים אין את התרוצים הללו.

ההצהרות המוסלמיות, כוונותיהם והאידיאולוגיה שלהם ברורות: בטווח הארוך, הם לא יקבלו את קיומה של מדינה יהודית במזרח התיכון. מטרותיהן של פצצות האטום של צפון קוריאה, פקיסטן ואיראן הינן ברורות: תל-אביב, חיפה ואשדוד. חוסר נאמנותם – או לאומיותם – של ערביי ישראל הינה ברורה: במשבר, מספיק מהם יקומו להרוג יהודים. העובדה שהממשלה ישראלית מבצעת בגידה על כל צעד ושעל, החל ממתן הר הבית למוסלמים ועד שליחת סיוע לערביי עזה, אינה נתונה לעירעור. הפירות החמוצים של תהליך השלום עם האוייב המושבע אינם כל סוד – יותר מ-7000 הרוגים יהודים. המפה של מפת הדרכים נמצאת באינטרנט לעיני כל: המדינה הפלסטינאית משאירה לישראל מדינה ברוחב 16 ק”מ שרוב שטחה הוא מדבר הנגב. יהודים ישראלים יהירים מזלזלים בקורבנות השואה בגלל שהלכו כצאן לטבח אל מותם – ישראלים, מצדים, מקבלים את הסיכון הקטלני הזה כחמורים. כבשים משלימות עם גורלן – חמורים מתעלמים ממנו.

ישנה סיבה נוספת לכך שאפלטון העניק את זכויות ההצבעה במדינתו האוטופית רק לאריסטוקרטים אנשי הצבא. הזכויות שייכות רק למי שמוכן להלחם עליהם. דמוקרטיה דמיונית מאפשרת לחמורים שטופי מוח לבחור בממשלה ההורגת אותם על מזבח תהליך השלום. דור השואה היהודי, לפחות לא בחר במי שיוציא אותו להורג.