כל הדיון על אבולוציה הינו מגוחך. אינני מאמין שבני אדם התפתחו מקופים, או שאיזושהי חיה התפתחה מאיזושהי חיה. זנים משתנים ומסתגלים לאורך זמן, אך אין כל הוכחה חותכת לכך שחיה אחת הופכת לאחרת לאורך זמן. הדמיון הגנטי בין המינים יכול לשמש ראיה לבריאתנו לא פחות מאשר לאבולוציה., אך מוטב שנשאיר שאלות אלה לאקדמאים- אין להן שום קשר לתורה.

מי החליט לראות בסיפור בראשית דבר מילולי? חז”ל קבעו שהתורה ניתנה על מנת שתפורש. מדרש רבה מציין: “לא ניתן לתאר את המעשה בו נברא הבשר והדם.. ועל כן הטקסט התורני “בראשית ברא אלוהים” מנוסח בכוונה במעורפל. מה ציפיתם למצוא בבראשית- מאמר על הדנ”א? כמובן שהסיפור נוסח עבור אנשים פרימיטיביים. כולם מבינים שאין לקחת את “אלוהים שבת מכל מלאכתו” באופן מילוי- אז למה להגיב אחרת ל”אלוהים ברא?”
מטרת סיפור בראשית היא להראות לנו שלאלילים אין מקום בעולמנו, כל היתר הוא סיפור, שראוי לכל היותר להרהר בו.

התורה אינה מזכירה את גיל העולם. לוח השני הרבני מבוסס על חישובים מפוקפקים ביותר של אורך חייהם של בני האדם הראשונים, החל מאדם. תיאולוגים גויים הגיעו לחישובים אחרים על סמך אותו הטקסט בדיוק. ההנחה המרכזית היא שאדם נברא בזמן הבריאה, ושכל יום בבריאה הוא יום אחד אמיתי. שתי הגישות פרובלמאטיות. לאלוהים אין כל סיבה לחלק את עבודתו לימים אנושיים. סיפורו של אדם, אם נתייחס אליו במפורש, מתייחס להצלת האנושות מבצורת ולא לבריאה. התורה אומרת רק דברי אמת, ועל כן לא ניתן באמת להסיק מדבריה שהעולם בן כמה אלפי שנה בלבד.

אפילו אם ניקח בחשבון את גיל העולם על פי חז”ל, אין כל התייחסות לגיל היקום. בראשית אינו מגלה לנו דבר אודות היווצרות הכוכבים- מרכז עניינם של עובדי האלילים. הפסוק הראשון מספר לנו שהארץ הזו והשמיים האלה נבראו. המים לא נבראו אז, אלא כבר היו קיימים. ואלוהים רק הפריד ביניהם. הכל כבר היה שם, ללא צורה. המילה ברא מרמזת על עיצוב. ניתן רק לשער שאלוהים עיצב את העולם לכדי סדר אחרי תקופה של תוהו ובוהו.