ישנם יתרונות למשטרה חלשה- אולם אלה לא מתבטאים באוקראינה. בארה”ב של המאה ה19, המשטרה החלשה אפשרה להמונים לגבות צדק משלהם בפושעים ונציגי ציבור מושחתים. אך באוקראינה, המשטרה משליטה “סדר” ומונעת זאת מההמונים הממורמרים. ייתכן וההמונים אינם עד כדי כך ממורמרים, אלא דווקא מורגלים לשחיתות ומקבלים אותה כדרך לגיטימית ויחסית בלתי מזיקה להתקדם במערכת הבירוקרטית.

אין שום סיכוי שהמשטרה עצמה תיאבק בשחיתות. דבר זה מצריך משטרה נקיית כפיים, אשר אינה קיימת באוקראינה כיום. בשנים מאז שקיבלה אוקראינה עצמאות, היו מספר ניסיונות כושלים להקים כוח משימה עצמאי שילחום בשחיתות. אך היקף השחיתות במשטרה עצמה שולל את הצלחתו של כוח שכזה. מה גם, שכוח שכזה ייאלץ לעבור את אישור הפרלמנט- גוף הסובל מ100 אחוזי שחיתות, ולא יסכים לגדוע את הענף עליו הוא יושב. המערכת המשפטית, שגם היא מושחתת עד היסוד, לא תסכים להעצים שופטים המתנגדים לשחיתות, שכאמור יוכלו לפנות נגדה. התביעה המושחתת בעצמה גם היא אינה ששה למגר את התופעה.

דור חדש של שופטים, שוטרים ופקידי ממשל כולם שילמו שוחד גדול כדי לזכות במשרתם. דור שלם נכנס לשורות השלטון מתוך מטרה אחת בלבד- לקבל שוחד. אלה אינם מסוגלים או מעוניינים לעשות דבר במשרתם מעבר לכך.

מערכת החינוך מתה: מזה 20 שה שהאוניברסיטאות הפיקו מקרבן בוגרים חסרי יכולת, אשר זכו בתאריהם לאחר ששילמו לעבור כל בחינה. הפרופסורים מהעידן הסובייטי יצאו לפנסיה, או שהיגרו למערב בחיפוש אחר משכורות גבוהות יותר, ואיש לא קם להחליפם. המלכים הרוסים, וסטאלין לאחריהם, פתרו בעיה דומה בכך ששלחו את הרוסים בהמוניהם ללמוד בחו”ל. כשאלה חזרו, הם לימדו אחרים. כיום אופציה זו סגורה מאחר ולאוקראינים משכילים אין כל סיבה לשוב לארצם.

שום שינוי לא יבוא מלמעלה. באוקראינה, כל מועמד נשיאותי מוציא מיליארדי דולרים על קמפיין הבחירות. מעבר לכסף, הם נזקקם לתמיכתם של אנשי העסקים והבכירים המקומיים על מנת שיזייפו את תוצאות הבחירות ויכריחו את התקשורת הפרטית לשדר רק את תשדירי הבחירות שלהם ולא של היריב. על כן, על כל מועמד לשלם לספונסר שלו עם רגע הכניסה לתפקיד- והספונסרים מצידם לא יתמכו באדם ישר שיסרב לבזבז את עושרות המדינה על פרויקטים אישיים. גם אם יופיע אדם ישר בתפקיד הנשיאות, אן לו שום סיכוי לשנות את המערכת המושחתת כולה עד היסוד- בטח שלא באמצעים ליבראליים. פטר הגדול לא הצליח להביס את הבירוקרטיה הרוסית גם באמצעים מזעזעים.

אוקראינה כיום נמצאת במצב דומה לזה שהייתה שרויה בו רוסיה תחת ילצין. האוליגרכיה קורעת את המדינה לגזרים, בזמן שברית סימביוטית של ארגוני פשע, אנשי עסקים מושחתים, ופקידי ממשל קורעים אותה מבפנים. שלא כמו רוסיה, אוקראינה אינה יכולה להתפלל לבואו של אוטוקרט נדיב מכיוון ששירותי הביטחון שלה הושמדו בידי המנטאליות הלאומית- המתנגדת לכניעה מסודרת לשלטון החוק. באוקראינה אין את המשאבים הטבעיים שהציתו מחדש את הכלכלה הרוסית, והמדינה מתקיימת בזכות השאריות התעשייתיות שנותרו מהעידן הסובייטי. חברות זרות לא ישקיעו באוקראינה בשל השחיתות הגואה, הפשיעה, וחוסר נכונותה המוחלט של האוכלוסייה לעבוד קשה. אין שום סיבה לבנות בתי חרושת באוקראינה ולא בסין- או בעבור השווקים האירופיים- בצ’כיה.

ההתפוררות הכלכלית המתמשכת תוביל לסופה של אוקראינה כמדינה מאוחדת מכיוון שהמזרח היחסית מפותח לא יוכל עוד לשחד את המערב העני והלאומן. אומה של חמישים מליון עניים הינה מטלה גדולה מדי על אירופה. המתחים יעלו בעוד שדרום מזרח אוקראינה תכרות ברית עם רוסיה. אין זה בלתי סביר שפולין ורומניה ידרשו את השטחים שסופחו מהן תחת האימפריה של סטאלין, בעיקר אם המקומיים ידרשו איחוד-מחדש. מדובר בתרחיש אפשרי מכיוון שפולין ורומניה הן חברות באיחוד האירופי ומציעות אפשרויות תעסוקה טובות יותר מאשר מערב אוקראינה.

בהיסטוריה מודרנית, החברה האוקראינית התפרצה כפעמיים במאה אל מלחמת אזרחים עקובה מדם. במדינה בה אין מוצא פוליטי לשחרר קיטור כדרך לשנות את דעת הקהל, אין כל פתרון אחר.